התבגרות מאוחרת המתחילה מגיל 65 היא תקופה ייחודית, עשירה ומורכבת. היא מוצגת כשלב של פרידה מזהות תעסוקתית, אובדן שגרה, ירידה קוגניטיבית ועוד אך האמת עמוקה בהרבה. זהו שלב של התכנסות, הבשלה, והזדמנות לפריחה מחודשת.

תחנת ההתבגרות המאוחרת עמוסה בשינויים המחייבים את הנמצא בה לבצע התאמות, לסגל יכולות להתמודדויות שונות ולספק מענה לשאלות חדשות, מורכבות ומרעננות.  

בתחנה הזאת נפרדים מקריירה ויוצאים לחיפוש מחודש אחרי זהות שאינה תלויה בתפקידים הקודמים. במקום לשאול "מה אני עושה" שואלים "מי אני עכשיו?" הגוף משתנה, ולעיתים גם היכולות הקוגניטיביות. חווים אובדנים של אנשים קרובים, של תחושת נמרצות, של שליטה ולעיתים גם בדידות או תחושת שקיפות חברתית.

לצד כל זה ההגעה לתחנת ההתבגרות המאוחרת מזמינה מבט עומק על החיים ותכנון עתידי מיטבי המאפשר הגשמה, התחדשות ועשייה. שלב ההתבגרות המאוחרת הוא שילוב נדיר של ניסיון חיים, תובנה, והיכולת לראות דברים בפרופורציה. הזדמנות להשתחרר מדפוסים ולפעול מתוך חירות פנימית ונאמנות לעצמי. זה גיל של חוכמה מצטברת של ידע, הבנה והבחנה בין עיקר לטפל. יש  זמן להתחדשות ויצירה בלי ציפיות או ציונים. השהייה בתחנת ההתבגרות המאוחרת מאפשרת להביט על הדרך שעברנו, להכיר במה שהיה, לתכנן את העתיד ולחיות מתוך השלמה עמוקה יותר.

תחנת ההתבגרות המאוחרת היא לא סיום הפרק, היא התחלה של פרק חדש בו לא כותבים את מה שלא חייבים אלא את מה שבאמת רוצים.

איך עושים את זה?
בדיוק בשביל זה  בניתי שורה של הרצאות וסדנאות מלמדות, מהנות וחשובות המתאימות למקומות עבודה, קתדרות, מרכזים קהילתיים, מרכזי גמלאים, רשויות מקומיות ועוד.