תחנת אמצע החיים היא שלב של שינוי זהות: הזהות ההורית משתנה, הזהות המקצועית מתערערת ואת הזהות האישית צריך לחפש טוב טוב בין מטלות ועומס החיים. אם נוסיף לזה גם את השינויים הפיזיים נגיע בטיסה ישירה לתהליכי ערעור שלא נאמר משבר.
מתוך כל הטוב הזה תחנת אמצע החיים היא קרקע פורייה להזמין אותך, בעלות חודשית סמלית הנפרסת על פני 52 חודשים, לחוויה קצרה, ממוקדת, בדיוק בשבילך, חוויה משנה חיים. אין כמו הזמנה לאירוע חד פעמי שישנה את חייך מהקצה אל הקצה כאשר במרחק הזמן הקצה היחיד שישתנה הוא חשבון הבנק שלך.
הבטחה אודות סדנה, ריטריט, הרצאה, פגישה חד פעמית עם אדם ישנו לך את החיים לנצח היא הבטחה מוגזמת וחסרת אחריות. מדובר בחוויות שיכולות להיות משמעותיות, מהנות, חשובות ומאתגרות אבל משנות חיים לנצח? אז אולי לא. זה נכון שיש חוויות חד פעמיות, דרמטיות, מרוכזות, משנות חיים שאחריהן החווה הוא לא אותו בן אדם אך הסבירות שזה יקרה היא לא פחות מנדירה.
שינוי נכון, יציב, המייצר טרנספורמציה המחזיקה לאורך זמן הוא לא זבנג וגמרנו, הוא חייב להתקיים בתוך תהליך. הוא מתחיל מהקרקע, מהשורשים, מהבנה עמוקה, ובתהליך של דישון והשקיה, גיזום המיותר ושמירה על המחזק והמקדם צומחים פירות איכותיים, טעימים ומתוקים, פירות הראויים למאכל.
לאורך השנים ליוויתי אנשים שחוו בום משנה חיים אך חשוב לדעת שהאירוע מעולם לא עמד בפני עצמו. ראשית, האירוע נטמע בתוך קרקע פורייה וקדמה לו התבשלות איטית והדרגתית שנמשכה תקופה ארוכה. שנית, החוויה הטרנספורמטיבית היא תוצאה של צירוף נסיבות ייחודי שלא תלוי רק באדם עצמו אלא גם בגורמים נוספים כמו סביבתו ולסיום חשוב להבין שאם החוויה התחוללה, מה טוב, אך אם לא, יש להמשיך ולעבוד באופן שיטתי.
כן זה לעיתים מעייף. מי לא ישמח לזבנג וגמרנו? אבל החיים מוכיחים שאין קיצורי דרך, אין הוקוס פוקוס ואין קסמים. צעידה על גחלים או סדנת רוחות עם חולמים כנראה לא תשנה לך את החיים.